מכירה את זה שאת מחפשת מתכון מושלם לאוכל כלשהו?

ואז את מוצאת מתכון שהבטיחו לך שאם תיצמדי להוראות זה יצא מושלם! 

פשוט צריך לעבוד בול כמו במתכון. 

כולך נרגשת, הולכת בול לפי המתכון ומגלה ששוב, 

זה יצא כמעט. טעים, לא שלא טעים אבל לא מושלם, לא וואו!! 

בתקופה שהייתי מכינה לחם כל שבוע הייתי יכולה לראות בעיניים 

איך שזה לא המתכון כמו ההקשבה לבצק של אותו שבוע, 

בקיץ היתה לחות והוא ביקש עוד קמח, ולהתפיח מעט זמן שלא יחמיץ

בחורף כשהאוויר יבש, הוא ביקש עוד מים ולתפוח ליד התנור

בכלים שונים שעבדתי איתו הוא התנהג אחרת,

גם איזה תנור השפיע על התוצר. 

אין מתכון אחיד שיבטיח בצק אחיד כי זה תלוי במשתנים שבהם אנחנו עובדים, 

אם רק נלך לפי הספר שהבטיח לנו את המתכון ללחם מושלם שתמיד מצליח-

ברוב הפעמים זה דווקא לא יצא מושלם. 

המתכון המנצח זה שימת לב לתנאי הסביבה ועבודה שמתחשבת בתנאים האלה. 

אפשר אולי לחלק את מה שצריך להיות באופן ההכנה ל3 מרכיבים-
מרכיבים בסיסים שאי אפשר בלעדיהם כמובן

התחשבות בתנאי הסביבה

והי, בואו לא נשכח שיש ביטוי לטעם האישי.
יש סיכוי שמה שמושלם בשבילי, לא טעים למישהו אחר. 

וטוב, 

זה בדיוק כמו בעבודה לקראת הלידה,

נשים לפעמים מבקשות ממני טיפ מנצח

או שומעות שאני דולה ואומרות לי- תשמעי, תגידי לכל הנשים שאת מלווה שאם הן יעשו את הדבר הבא תהיה להן לידה מוצלחת כמו שלי. 

אז זהו, שאין, אין מתכון ללידה מנצחת, אין מישהו שאם רק נמלא את מה שהוא אומר הלידה תהיה נפלאה. 

מה יש? כמו שברור שבשביל להכין לחם יש מרכיבים הכרחיים
אז גם פה, יש מידע מוחלט שאפשר ללמוד אותו
אבל אסור לוותר על השלב של ההקשבה לתנאי הסביבה שלנו, 

כמו שהבצק לפעמים צריך זמן התפחה ארוך ולפעמים קצר

ויש מי שאוהב להוסיף לבצק שלו זיתים ויש מי שזה יהרוס לו את הלחם. 

אז אולי את צריכה לעשות קורס הכנה ללידה מקיף כדי להיות בטוחה שהתכוננת "כמו שצריך" 
ואחותך דווקא מספיק לה לקרוא ספר אחד לקראת הלידה כי יותר מזה יכניס אותה לסרטים
אחת צריכה לכתוב תוכנית לידה מפורטת והשניה צריכה להגיד לעצמה שמה שיגיע יגיע

אחת צריכה חושך כדי להתחבר פנימה ולאחרת האור בלידה הוא ממש חשוב כדי שלא תתנתק.
אחת צריכה שיגידו לה מילים טובות והשניה שלא נעיז לדבר סביבה. 

ואולי בלידה הראשונה היה לך ממש נכון להביא איתך כמה מלווים ובלידה השניה הבנת שחשוב לך יותר שרק האיש שלך יהיה איתך?
ולמישהי אחרת היה מאד חשוב ללדת כמה שיותר טבעי ובזמן אמת היא הבינה שאפידורל תהיה בחירה מאד נכונה עבורה באותו רגע

אז מה המתכון שאת אוהבת ללידה שלך? 

תחיה

מחשבות קצת אחרות על תוכנית לידה

מידי פעם נשים שואלות אותי על תוכנית לידה, 

מה דעתי והאם זה מומלץ או האם אני כותבת ביחד עם נשים תוכניות כאלה.

הרעיון המוכר של תוכנית לידה הוא להקל על התקשורת בחדר לידה, 

כמו הצהרת כוונות של היולדת לגבי מה שחשוב עבורה בלידה.
זה בעצם מתחלק לשני שלבים, כתיבת התוכנית ולהגיש אותה לצוות בחדר הלידה.

השלב הראשון הוא השלב של לכתוב את התוכנית, 

כלומר ללמוד לברר, לחקור מה חשוב לי לגבי הלידה שלי.
זה שלב שהוא כמובן מבורך, אני מעודדת נשים לעשות את זה בדרכים שונות, 

לבדוק איזה ידע חשוב להן לרכוש, איך הן רואות את הלידה שלהן 

ומה יכול לתמוך בהן כדי להגיע ללידה בצורה המיטבית עבורן.
זה מתחיל ברשימה של המון פרטים שחשובים לאישה, 

אני מזמינה אותה לחשוב על התרחיש הכי ורוד שעולה בדעתה ואז היא מתחילה לשרטט את זה, 

זה יכול להיות כאלה משפטים למשל-
הלוואי שהלידה תהיה ביום הזה בשבוע,
שהלידה תתחיל דווקא כשאני נמצאת בבית
שלא ירבו בבדיקות פנימיות
שיסבירו לי לפני כל פרוצדורה מה בדיוק הולך לקרות
שיניחו עלי את התינוק מיד כשהוא נולד


יש משהו חשוב בכתיבה של הדברים האלה, 

זה עוזר לאישה לעשות סדר בדברים 

וככה היא יכולה גם להסביר לבן הזוג והדולה שלה אילו סוג תמיכה היא מבקשת מהם.

ובד"כ אפילו בלי שאשאל הן בעצם אומרות, 

את יודעת? "בעצם הכי חשוב לי..." ואז יש להן עניין אחד שהוא באמת הקריטי. 

והוא בד"כ לא קשור למוזיקה שתהיה או האם כן או לא יהיה מוניטור לסירוגין.
בד"כ הכותרת לרשימה הזאת קשורה לאיכות החוויה שהאישה רוצה לחוות,

שכל הפרטים שנכתבו ברשימה הם רק הביטויים של החוויה. 

נשים אומרות שבעצם הכי חשוב "שאני אדע כל הזמן שיש איתי מישהו שיודע מה אני עוברת"
או "חשוב לי לחוות את הלידה, אני צריכה שתבדקו שאני אתכם. אל תתנו לי להתנתק"

או "אני רוצה להרגיש כמו בנאדם שמדברים איתו בגובה העיניים ולא מעליו"
או "אני פשוט צריכה שמי שיהיה איתי יזכיר לי שאין דבר כמוני ברגע הזה. שאני מלכה בזמן שאני יולדת"

המשפטים האלה יקרים מפז,

כי הם נולדים אחרי שדיברנו על כל כך הרבה פרטים שבהם אני רוצה שיקרה ככה 

אבל אולי זה לא יתאפשר ואם זה לא באופן הזה אז אני רוצה שיגיבו בצורה כזאת 

ואחרי כל הפרטים האלה, 

כשהאישה יודעת להגיד מה הדבר הכי חשוב מתוך כל הפרטים שגם הם כשלעצמם חשובים, 

בן הזוג ואני כדולה יכולים להרגיש הרבה יותר בטוחים שנוכל לתמוך באישה ולעזור לה להגיע לחוויה שחשובה לה. 

החלק השני של תוכנית לידה זה בדרך כלל להגיש אותה לצוות בחדר לידה,

פעמים רבות אני רואה שהכוונה של אישה כשהיא מגישה תוכנית לידה 

זה להקל על התקשורת שלה עם הצוות, 

היא יודעת שלא כל מה שחשוב לה היא תזכור או תצליח להסביר בזמן אמת 

והאופציה של לכתוב את הדברים נראית מצוינת.

העניין שאני רואה שלפעמים דווקא המהלך הזה פוגע בתקשורת בין המיילדת ליולדת.
מקרה אמיתי שקרה בלידה שליוויתי,

המיילדת (הנהדרת, באמת!) בתוך העומס שמוטל עליה פוגשת דף עמוס בבקשות, 

היא מנסה לדלות בזריזות את הדברים החשובים וככה ראיתי את המיילדת אומרת לאישה-
"טוב הבנתי את רוצה לידה טבעית כמו כולן, בסדר"

אז יש כאן מיילדת שבאמת ניסתה להקדיש לזה הקשבה 

ומנגד יולדת שמרגישה עכשיו שבכלל לא הקשיבו לה, 

הרי בתוכנית היו דיוקים שונים וזה לא שהיא פנאטית של לידה טבעית.
במקום שזה יתמוך בתחושה שרואים ומבינים את הצרכים הספציפיים שלה 

היא מרגישה ששוב רואים אותה אחת מתוך המוני יולדות.

אחרי עוד כמה התנסויות דומות הבנתי שהתקשורת בחדר לידה מבקשת משהו אחר.
לא רשימת מסרים אלא חוויה של הקשבה הדדית.

ואיך בכל זאת נסביר בחדר לידה את הדברים שחשובים לנו?
העניין של תקשורת עם הצוות בחדר לידה הוא באמת נושא שמגיע לו הרבה יותר מפוסט אחד, 

ואולי אין תשובה פשוטה לשאלה איך נכון לתקשר את הצרכים שלנו בחדר לידה.

ואחרי שאמרתי את זה אני כן אניח פה איזה טיפ קטן שלי שהוא רק חלק מתוך כל הנושא הזה.

אני מציעה לזוג לנסח משפט אחד בדבר שהכי חשוב להם במיילדת, 

ואז כשהם מתקבלים ללידה להגיד: "חשוב לנו מאד מיילדת ש..." (דוברת שפה X/ תומכת בלידה טבעית/תעזור לי לקבל מהר אפידורל/אוהבת להסביר מה היא עושה וכד')
בד"כ כל עוד אפשרי בית החולים ירצה להתאים לכם מיילדת שתתאים לכם וזה עוזר שאתם יודעים להסביר מה חשוב לכם.
ובלידה אני ממליצה לנסח במשפטים קצרים את הדברים שחשובים ליולדת. 

אני רואה שלצוות יותר קל לשתף פעולה כשמתנסחים בצורה שמסבירה מה חשוב לכם שיקרה 

לעומת משפטים שמנוסחים בצורה שמתארת את מה שאתם מתנגדים לו.
למשל: "חשוב לי שתניחי עלי את התינוק מייד כשהוא יוצא" לעומת "אני לא מוכנה שתקחי ממני את התינוק"
או "חשוב לי שתשאלי אותי אם נראה לך שיש צורך בחתך" לעומת "אני לא מוכנה שתחתכי אותי"

אני רואה שוב ושוב שמשפטים שמנוסחים בצורה שמביעה את הצורך של היולדת 

מעוררים הזדהות ורצון לשתף איתך פעולה 

לעומת משפטים שמביעים התנגדות גורמים לאנשי הצוות לסייג ולהסביר שלעיתים אין ברירה אלא לקחת מיד את התינוק או לבצע חתך.

מאד ישמחו אותי תגובות עם תובנות שלכן לגבי התקשורת הרצויה בחדר לידה, מה היולדת ובן זוגה יכולים לעשות כדי להרחיב את הקשר עם הצוות בחדר לידה

מאחלת לך שהלידה שלך תהיה חוויה טובה ומדויקת עבורך,
תחיה