שנים אומרים לנו שהחיים זה לא שחור ולבן שיש הרבה יותר גוונים מזה
ולא מספיק מלמדים אותנו איך למצוא את הגוונים שבאמצע.
במצבי קצה זה פוגש אותנו חזק יותר.
כשאני יושבת עם נשים לקראת לידה זה נוכח מאד חזק שיש בחירות שמרגישות בלתי אפשריות-
--או שהבן זוג יהיה איתי בחדר לידה ואז הוא ילחיץ אותי או שהוא לא יהיה ויש סיכוי רציני שאחר כך אני אכעס עליו שהוא לא היה איתי ברגעים כל כך משמעותיים בחיי המשפחה שלנו.
או שאני הולכת ללידה וגינלית וחווה שחזור של הטראומה שעברתי או שאני הולכת לניתוח קיסרי שאני לא מסוגלת לחשוב על ההשלכות שלו.
-או שאני יולדת בבית למרות שכל הסביבה שלי מתנגדת או שאני הולכת לבית חולים ויהרסו לי את הלידה בוודאות.
לפעמים זה אפילו יותר מהותי מזה,
או שאני נכנסת שוב להריון ונכנסת למסלול שעבורי הוא רצף חרדות וקשיים בלתי נגמר או שלעולם לא אוכל להביא עוד ילד.
אתן גם מרגישות שלאט לאט אין אוויר לנשום
ככל שיש כאן עוד קביעות כאלה?
כמובן קל מאד כשאנחנו גוללים עוד פוסט בפייסבוק להגיד,
טוב נו מה הדרמטיות..
נשים כאלה צריכות להבין ש...
ואם נסכים להיות ברגע של כנות נוכל לשים לב שגם לנו יש צמתים כאלה שמרגישות כמו צומת T שחייבים לבחור או מזרח או מערב
וכל בחירה דורשת מאיתנו להפנות את הגב לבחירה השניה.
ואי אפשר באמת לבחור בחירה כזאת
אז אנחנו עומדות בצומת חסרי אונים.
זאת חוויה ממש קשה.
היא קשה כי באמת, יש בנו חלקים שרוצים דברים שונים.
יש בנו חלק שרוצה שיניחו לנו להתמודד לבד
וחלק שרוצה שיעטפו אותנו וישאו אותנו על כפיים
יש בנו חלק שרוצה לעשות את הדברים בדרכנו בלי לחשוב על ההשלכות
וחלק שרוצה לעשות את המקובל והבטוח
יש בנו חלק שרוצה להתחבר למסורת ולטבע
וחלק שרוצה לסמוך על המדע והמחקר
ובחירות שמנסות לאלץ אותנו לבחור רק בחלק אחד ולוותר על חלק אחר
מרגישות כמו לקרוע איבר בגוף
כי ללכת רק עם צד אחד אומר להשתיק חלק בתוכנו.
ולא מספיק מלמדים אותנו איך למצוא את הגוונים שבאמצע.
במצבי קצה זה פוגש אותנו חזק יותר.
כשאני יושבת עם נשים לקראת לידה זה נוכח מאד חזק שיש בחירות שמרגישות בלתי אפשריות-
--או שהבן זוג יהיה איתי בחדר לידה ואז הוא ילחיץ אותי או שהוא לא יהיה ויש סיכוי רציני שאחר כך אני אכעס עליו שהוא לא היה איתי ברגעים כל כך משמעותיים בחיי המשפחה שלנו.
או שאני הולכת ללידה וגינלית וחווה שחזור של הטראומה שעברתי או שאני הולכת לניתוח קיסרי שאני לא מסוגלת לחשוב על ההשלכות שלו.
-או שאני יולדת בבית למרות שכל הסביבה שלי מתנגדת או שאני הולכת לבית חולים ויהרסו לי את הלידה בוודאות.
לפעמים זה אפילו יותר מהותי מזה,
או שאני נכנסת שוב להריון ונכנסת למסלול שעבורי הוא רצף חרדות וקשיים בלתי נגמר או שלעולם לא אוכל להביא עוד ילד.
אתן גם מרגישות שלאט לאט אין אוויר לנשום
ככל שיש כאן עוד קביעות כאלה?
כמובן קל מאד כשאנחנו גוללים עוד פוסט בפייסבוק להגיד,
טוב נו מה הדרמטיות..
נשים כאלה צריכות להבין ש...
ואם נסכים להיות ברגע של כנות נוכל לשים לב שגם לנו יש צמתים כאלה שמרגישות כמו צומת T שחייבים לבחור או מזרח או מערב
וכל בחירה דורשת מאיתנו להפנות את הגב לבחירה השניה.
ואי אפשר באמת לבחור בחירה כזאת
אז אנחנו עומדות בצומת חסרי אונים.
זאת חוויה ממש קשה.
היא קשה כי באמת, יש בנו חלקים שרוצים דברים שונים.
יש בנו חלק שרוצה שיניחו לנו להתמודד לבד
וחלק שרוצה שיעטפו אותנו וישאו אותנו על כפיים
יש בנו חלק שרוצה לעשות את הדברים בדרכנו בלי לחשוב על ההשלכות
וחלק שרוצה לעשות את המקובל והבטוח
יש בנו חלק שרוצה להתחבר למסורת ולטבע
וחלק שרוצה לסמוך על המדע והמחקר
ובחירות שמנסות לאלץ אותנו לבחור רק בחלק אחד ולוותר על חלק אחר
מרגישות כמו לקרוע איבר בגוף
כי ללכת רק עם צד אחד אומר להשתיק חלק בתוכנו.
זה השלב הזה שבו הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים בכח דרך שלישית, ללכת לצפון או לדרום
אבל גם זה לא תמיד אפשרי וגם לפעמים מרגיש כמו ויתור על שתי האופציות ביחד.
פשרה פושרת וחסרת טעם.
האופן שבו אני מלווה נשים עוסק באפשרות לסלול דרך שהיא גם וגם,
אנחנו עומדות בצומת ושואלות מה הדברים שחשובים בפניה מזרחה,
אחר כך בודקות מה הדברים החשובים שיש בפניה מערבה,
לפעמים אפילו נבדוק מה הדבר החשוב בעצירה בצומת ועוד לא לבחור.
לפעמים השלב הבא יהיה עסוק בפנטזיה על הגשר שהיינו רוצות שיבנה כאן, ומה הוא היה מאפשר.
יש בעצירה הזאת בצומת מידע חשוב,
יש כאן הזדמנות חשובה מאד.
זאת לא רק ההתלבטות האם אני אלד בבית חולים א או בית חולים ב.
מסתתר כאן מידע משמעותי
שעבור האישה הזאת זה המקום שבו אפשר לדלות אותו.
מידע על מה שמעניק לה תחושת בטחון,
על הצרכים שלה בלידה ובכלל באירועי חיים משמעותיים.
לפעמים ברגע הזה אישה תבין שכל מה שהיא צריכה מבן הזוג שלה
זה את המבט שלו שמבטיח שהוא איתה בטוב וברע.
לפעמים אישה תבין שכל מה שהיא צריכה
זה שהסביבה שלה תכיר בקושי שלה.
לפעמים תיפתח כאן עוד אופציה חדשה
ולפעמים אפילו אישה תגיד-
בעצם בכלל לא משנה לי איפה אלד,
העיקר זה שכל הזמן יזכירו לי שאני חזקה.
איפה שאני לא אהיה תהיה לי את הידיעה הזאת.
ולפעמים כן תהיה פה הכרעה לאחד הכיוונים
אבל משהו מהדרך שהשארנו כן יגיע איתנו.
שמות לב לנשימה שנכנסת?
