הכי בכנות?
לא עפתי בהתחלה כשקראתי את מה ש Shira Heimlich
כותבת על הספר מיילדות רוחנית - סיפורי לידה וגינקולוגיה הוליסטית Spiritual midwifery
הסמנטיקה של מיילדות רוחנית... לקרוא לצירים גלים...
אני מודה שאני מסתייגת מזה,
חושדת בגישות שמנסות למכור
שבלידה אין כאב והכל נעים ויפה
כמובן אם רק את מספיק רוחנית ומחוברת.
ואז כמובן שרובנו חוות כאב בלידה
ומרגישות לא מספיק "נכונות".
ועוד דוגרי אחד?
אפילו התפלאתי על שירה,
לא מתאים לה בכלל להציג גישה כזאת.
אבל המשכתי לעקוב אחרי התהליך של התרגום
ואת הקטעים שהיא שיחררה
ואופס, התלהבתי מאד מאד.
הסמנטיקה של מיילדות רוחנית... לקרוא לצירים גלים...
אני מודה שאני מסתייגת מזה,
חושדת בגישות שמנסות למכור
שבלידה אין כאב והכל נעים ויפה
כמובן אם רק את מספיק רוחנית ומחוברת.
ואז כמובן שרובנו חוות כאב בלידה
ומרגישות לא מספיק "נכונות".
ועוד דוגרי אחד?
אפילו התפלאתי על שירה,
לא מתאים לה בכלל להציג גישה כזאת.
אבל המשכתי לעקוב אחרי התהליך של התרגום
ואת הקטעים שהיא שיחררה
ואופס, התלהבתי מאד מאד.
כשהספר סוף סוף הגיע אלי חשבתי שאני אקרא אותו מהר כהרגלי
(בד"כ יום-יומיים מספיקים לי לספרים של 300-500)
תקשיבו, זה לא ספר אפשר לבלוע,
צריך לקחת במנות קטנות.
אחרי כמה עמודים אני מוצאת את עצמי מהורהרת, מעבדת..
עברו כמה שבועות לדעתי של קריאה לסירוגין.
(בד"כ יום-יומיים מספיקים לי לספרים של 300-500)
תקשיבו, זה לא ספר אפשר לבלוע,
צריך לקחת במנות קטנות.
אחרי כמה עמודים אני מוצאת את עצמי מהורהרת, מעבדת..
עברו כמה שבועות לדעתי של קריאה לסירוגין.
ומה אני כל כך אוהבת בספר הזה?
שהוא כל כך לא פלקט של לידה זה הפי הפי וממש לא כל מי שמתוארת היא כזאת מחוברת שהלידה שלה תמיד קסומה ומדויקת. אפילו שרוב הנשים בספר מתארות את הצירים כגלים ומתארות חוויות מרגשות מאד.
מה למשל? למשל זה ספר היחיד בתחום שקראתי שבו מתוארות לידות של עוברים שמתו,
כן, אפילו לא בפרק נפרד.
נכון, קשה מאד לקרוא את זה ככה ועדיין לי זה הכניס נשימה עמוקה.
חשבתי על נשים שפגשתי אחרי לידות שקטות והפלות שאומרות- "בכלל לא חשבתי שזה משהו שיכול לקרות.
כלומר- לא אמור לקרות אצלי.
עד שלא העזתי לדבר לא ידעתי כמה נשים סביבי חוו דברים דומים אבל נראה שאף אחת לא מדברת על זה."
וכאן זה חלק מהחיים,
ובעצם הרבה יותר קל לקרוא את זה ככה
מאשר בנספח צדדי שכולו כאב.
כי באמת גם המוות הוא חלק מהחיים.
שהוא כל כך לא פלקט של לידה זה הפי הפי וממש לא כל מי שמתוארת היא כזאת מחוברת שהלידה שלה תמיד קסומה ומדויקת. אפילו שרוב הנשים בספר מתארות את הצירים כגלים ומתארות חוויות מרגשות מאד.
מה למשל? למשל זה ספר היחיד בתחום שקראתי שבו מתוארות לידות של עוברים שמתו,
כן, אפילו לא בפרק נפרד.
נכון, קשה מאד לקרוא את זה ככה ועדיין לי זה הכניס נשימה עמוקה.
חשבתי על נשים שפגשתי אחרי לידות שקטות והפלות שאומרות- "בכלל לא חשבתי שזה משהו שיכול לקרות.
כלומר- לא אמור לקרות אצלי.
עד שלא העזתי לדבר לא ידעתי כמה נשים סביבי חוו דברים דומים אבל נראה שאף אחת לא מדברת על זה."
וכאן זה חלק מהחיים,
ובעצם הרבה יותר קל לקרוא את זה ככה
מאשר בנספח צדדי שכולו כאב.
כי באמת גם המוות הוא חלק מהחיים.
ואולי זאת בדיוק הנקודה,
מרגיש שהרבה מהשיח היום סביב לידות (ולא רק) מציג צד אחד-
או שאת רוחנית מחוברת לגוף שלך והלידה היתה מדהימה
או שאת חובבת אפידורל שצירים עבורה זה זוועת עולם
ולידה זה אירוע מלבב כמו תאונת דרכים
או שאת מאמינה שהגוף יודע לעשות את שלו
והרופאים סתם מכסתחים אותנו ועושים קריירה על הפחדים שלנו
או שהרופאים הם סגני הא-ל והקשבה לגוף זה חרטא
בהריון ראשון זה הכי מודגש.
או שאומרים לך- "לידה זה מקסים, זה נפלא, את עוד תראי!" ומחביאים ממך כל סיפור לידה שהוא לא "מושלם"
או שיש נשמה טובה שאומרת לך את כל האמת בפנים-
"ברגע שמתחיל משהו רוצי לבית חולים ותבקשי אפידורל!!! אל תנסי להיות "גיבורה" זה כואב שרמות שאין לך מושג איך קוראים לך!!!!"
מרגיש שהרבה מהשיח היום סביב לידות (ולא רק) מציג צד אחד-
או שאת רוחנית מחוברת לגוף שלך והלידה היתה מדהימה
או שאת חובבת אפידורל שצירים עבורה זה זוועת עולם
ולידה זה אירוע מלבב כמו תאונת דרכים
או שאת מאמינה שהגוף יודע לעשות את שלו
והרופאים סתם מכסתחים אותנו ועושים קריירה על הפחדים שלנו
או שהרופאים הם סגני הא-ל והקשבה לגוף זה חרטא
בהריון ראשון זה הכי מודגש.
או שאומרים לך- "לידה זה מקסים, זה נפלא, את עוד תראי!" ומחביאים ממך כל סיפור לידה שהוא לא "מושלם"
או שיש נשמה טובה שאומרת לך את כל האמת בפנים-
"ברגע שמתחיל משהו רוצי לבית חולים ותבקשי אפידורל!!! אל תנסי להיות "גיבורה" זה כואב שרמות שאין לך מושג איך קוראים לך!!!!"
אז הנה סוף סוף ספר שכן,
מגיש את האמת השלמה כפי שהיא,
זה כואב וזה קסום,
ובד"כ הכל תקין ולפעמים זה משתבש
ויש בלידה המון תחושות שלא חווינו מעולם
וחלקן נעימות וחלקן לא
ויש מצבים שבהם תמיכה ריגשית/ פיזית/ רפואית יכולה לשפר את המצב ויש פעמים שלא.
מגיש את האמת השלמה כפי שהיא,
זה כואב וזה קסום,
ובד"כ הכל תקין ולפעמים זה משתבש
ויש בלידה המון תחושות שלא חווינו מעולם
וחלקן נעימות וחלקן לא
ויש מצבים שבהם תמיכה ריגשית/ פיזית/ רפואית יכולה לשפר את המצב ויש פעמים שלא.
ואחרי שחששתי מספר מנותק
התחושה שלי היא דווקא של ספר מאד מחובר,
חיבור של האישה לגוף שלה,
לתינוק שלה, לבן הזוג שלה, למלווים, לצוות המיילדות, לתהליך.
חיבור של מיילדות מסורתית לידע רפואי מודרני,
חיבור בין בחירה חופשית לגבי ביחד עם קבלה של התהליך.
התחושה שלי היא דווקא של ספר מאד מחובר,
חיבור של האישה לגוף שלה,
לתינוק שלה, לבן הזוג שלה, למלווים, לצוות המיילדות, לתהליך.
חיבור של מיילדות מסורתית לידע רפואי מודרני,
חיבור בין בחירה חופשית לגבי ביחד עם קבלה של התהליך.
יש המון מה ללמוד מהספר,
גם אם את ממש לא בעניין של לידה טבעית
כדי להכיר עוד את הדרך שלך ושל התינוק להיפגש.
גם אם את ממש לא בעניין של לידה טבעית
כדי להכיר עוד את הדרך שלך ושל התינוק להיפגש.
ובתמונה קטע מהספר שהתחברתי אליו מאד,
תופעה לא מספיק מוכרת של "לידה נסוגה"
זה נשמע מוזר אבל בד"כ תקין לגמרי.
פה ממש מובהק שזה עניין ריגשי,
לפעמים פיזית העובר "משפר כניסה" כדי להיכנס בזווית טובה יותר לאגן
תופעה לא מספיק מוכרת של "לידה נסוגה"
זה נשמע מוזר אבל בד"כ תקין לגמרי.
פה ממש מובהק שזה עניין ריגשי,
לפעמים פיזית העובר "משפר כניסה" כדי להיכנס בזווית טובה יותר לאגן
ועם סבלנות ותשומת לב לתהליך ולא רק ל"מספר" הפתיחה אפשר לראות שזאת גם דרך של הלידה להתקדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה